סיפורי לידה

הלידה הראשונה שלי

לפני סיפורי הלידה, קצת רקע על הלידה הראשונה שלי, זו שהובילה אותי בעצם לחפש קורס קצת אחר מהקורסים הקונבנציונאלים  

טריגר– לידה רצופה בהתערבויות.
מי שרוצה, יכולה לעבור ישר לסיפור הלידה השנייה, בהמשך העמוד.


בהריון הראשון שלי חלמתי על לידה טבעית, ללא התערבויות, לכן הייתי בסיורים בבתי החולים, בחרתי בקפידה בבית החולים שמתאים כמה שאפשר לרצונותי בלידה, בהתחשב בכך שהייתה לי סכרת הריונית והדבקה בוירוס CMV בלידה וGBS. שלושתם גורמי סיכון לכך שישנם בתי חולים שלא יאפשרו לי לידה טבעית, לפחות לא בלי מאבק מצידי. בנוסף, עשיתי קורס הכנה ללידה של בית החולים וחשבתי שבזה נגמרה ההכנה שלי ללידת חלומותי. הרי גופי מוכן בעזרת תרגילים שלמדתי ללידה ובחרתי בית חולים בקפידה לפי רצונותי.

אבל, במציאות הכל היה שונה מאיך שחלמתי. ברגע שהגעתי לבית החולים ונבדקתי, המיילדת אמרה לי "את רק בפתיחה 2" ושלחה אותי להתאשפז במחלקת הריון בסיכון. מה שיצר אצלי פחדים ולחץ. חלמתי על לידה טבעית, עם אווירה נעימה בחדר לידה, שתאפשר לי לעבוד עם הגוף שלי ולשים מוזיקה שאני אוהבת ומרגיעה אותי ובעצם מצאתי את עצמי בחדר, עם עוד 3 נשים, "רק בפתיחה 2". הלחץ והפחד הגבירו את הכאב עד שלא יכולתי להכיל ודרשתי אפידורל. לקחו אותי לחדר לידה לצורך אפידורל ומשם הלידה הייתה רצופה בהתערבויות.

ברגע האמת, כל מה שלמדתי בקורס הכנה ללידה לא עשיתי כי לא זכרתי והייתי מפוחדת ולא חשבתי על כלום מלבד הכאב והרצון להעלים אותו.

סיפור לידה - מיכאל איזק 19.9.2021

בהריון השני גיליתי שיטת "לידה רכה" ועשיתי קורס הכנה ללידה של "לידה רכה". אחרי שעשיתי את הקורס הבנתי מה היה חסר לי בהריון הראשון.

אמנם הייתי מוכנה פיזית ללידה וידעתי מה הפעולות הטכניות שעליי לעשות על מנת להקל על הכאב, אבל לא ידעתי שעליי גם לעבוד עם המוח, לשחרר את הפחדים ולדעת להרפות את הגוף.

במהלך הקורס והתרגולים עבדתי עם בועז, בעלי, על הרפיות שהוא הקריא לי ובנוסף שמעתי את ההרפיות של "מרבד הקסמים", "צבעים ורוגע" ומשפטים מעצימים, כתבתי לעצמי משפטים מעצימים ותליתי אותם בכל רחבי הבית וכך יום יום תרגלתי והאזנתי.

בגלל שההריון הנוכחי גם היה עם סכרת הריון והייתי במעקב של הריון בסיכון, נאמר לי שאם אני לא יולדת עד שבוע 39 יציעו לי זירוז.

שבוע 39 הגיע בתקופת החגים, בדיוק בערב כיפור. 

לכן, בגלל שכל כך רציתי לידה טבעית, ללא התערבועויות וזירוז מלאכותי, ניצלתי את יום כיפור למנוחה ולייצור אוקסיטוצין בבילוי עם משפחתי והצטיידתי, ליתר ביטחון, עם שמן קיק לקחת למקרה שעד סוף יום כיפור לא יהיו סימנים ללידה המתקרבת.

לקראת סוף היום (שבוע 39+1) ראיתי שאין סימנים ללידה ולמחרת היה עליי להתייצב לצורך בירור צורך בזירוז בבית החולים, לכן החלטתי לקחת כפית שמן קיק.

בערב, ישבתי עם בעלי לצפות בסדרה מצחיקה שהתחלנו לראות ואני הייתי כל הזמן הזה על כדור פיזיו והתחלתי להרגיש את הגלים. והתחלתי לתזמן אותם- גל כל כ5 דק', באורך של דקה.

אמרתי לבועז שכנראה זה מתקרב ובגלל שהייתי זמן רב בפעילות על הכדור, אמרתי לו שעדיף שנלך לנוח ולראות אם במנוחה זה ממשיך להתקדם וגם רציתי לנוח בשביל לאגור אנרגיה לקראת הלידה, כי ידעתי שזה כבר קרוב מאוד.

 במהלך הלילה המשכתי להרגיש את הגלים, אבל התדירות שלהם מעט התארכה ולכן הלכתי לישון.

בבוקר המשכתי להרגיש את הגלים בתדירות נמוכה יותר מאשר בערב הקודם ולכן הצעתי לבועז ללכת לעבודה ואני אתקשר אליו למקרה שיהיו התפתחויות.

לקחתי עוד כפית שמן קיק והלכתי לטייל עם הבן שלי בגן השעשועים הקרוב לבית.

בגן השעשועים שוב התחלתי להרגיש את צפיפות הגלים ועלייה בעוצמתם ולכן החלטתי לחזור הביתה ולארגן את הילד לקראת שנ"צ, להרדים אותו ובינתיים לקרוא לחמותי, שצריכה לעזוב את העבודה ולהגיע להשגיח עליו וגם לקרוא לבעלי שיגיע.

במשך כל הזמן הזה של ההתארגנות- ארוחת צוהריים, מקלחת לבן שלי וההרדמה המשכתי להרגיש בהתגברות הגלים , הפעלתי את ההרפיות באוזניות ובכל גל עזבתי את מה שהייתי עושה וישבתי על הכדור ונשמתי עד שעבר.

חמותי הגיעה לאחר שהרדמתי את הקטן ונכנסתי להתקלח ולהתארגן ואז בועז הגיע ונסענו לבית החולים.

כל הדרך לבית החולים האזנתי להרפיות וגיליתי במהלך הגלים שהקול של בועז, שהיה העוגן שלי בזכות ההרפיות שהקריא לי במהלך ההיריון, מאוד עוזר לי להתרכז בגלים ולנשום.

הגעתי למיון יולדות נינוחה, בבדיקת המיילדת במיון היא הופתעה מאוד כיוון שהייתי בפתיחה 6 ומיד עברתי לחדר לידה.

בחדר לידה כבר הייתי ממש צריכה להתרכז בגלים ובנשימות ולכן ביקשתי מבועז להמשיך לדבר וכך לעזור לי להרפות ובאותה הנשימה ביקשתי שיענה במקומי על שאלות המיילדת והרופא.

תוך כחצי שעה מהכניסה לחדר לידה ועד ליציאת התינוק.

זאת הייתה לידה מעצימה וחוויה מתקנת ללידה הראשונה, בזכות שיטת "לידה רכה"(היפנובירת'ינג).

סיפור לידה - ענאל רוז 1.1.2023

לא רשום

לא רשום

Scroll to Top